הגשת תמלול שיחות בבית משפט

האם ניתן להגיש שיחות או תמלולי שיחות אשר הוקלטו באמצעות הטלפון הסלולרי?

מה קורה כאשר ישנה הקלטה אולם הטלפון כבר אינו בין החיים ולא ניתן להציג את המכשיר באמצעותו בוצעה ההקלטה או הסרטת הסרטון?

האם רשאי בית המשפט לקבל את ההקלטה או את הסרטון כראיה על ידי בעל הדין שהגיש את הראיה.

לפני הגשת ההקלטה או הסרטון יש לבדוק אם מדובר בהאזנת סתר או ההקלטה היא הקלטה מותרת.

עורך דין לענייני משפחה בירושלים מסביר מהי האזנת סתר:

"האזנת סתר" – מוגדרת כהאזנה ללא הסכמתו של אף אחד מבעלי השיחה שהוקלטה.

אם כן, אם הקלטתם שיחה או הסרטתם סרטון, וההקלטה או ההסרטה מבוצעת על ידיך כאחד ממשתתפי השיחה או הסרטון – לפיכך, הדבר מהווה האזנת סתר על פי החוק.

כיצד בית המשפט יעניק אמינות להקלטה או לסרטון? ומה לעיתים נוהגים עורכי דין לטעון בעניין ביצוע ההקלטות או ביצוע ההסרטה?

לעיתים נטען על ידי עורכי דין כי על בית המשפט שלא לקבל את הראיה כיוון שההקלטה או ההסרטה לא בוצעו על ידי מומחה לעניין.

אכן, לפני זמן רב, מכשיר ההקלטה דרש כי מומחה לעניין יפעיל את מכשיר ההקלטה או את מכשיר ההסרטה.

בהתאם לכך, פסק דאז בית המשפט  כי כדי להוכיח שההקלטה או ההסרטה בוצעה בצורה תקינה וניתן לקבלה כראיה בתיק בית המשפט – ישנו צורך להוכיח כי מי שביצע את ההקלטה או את ההסרטה - הוא מומחה לעניין.

בזמנו, דובר על על פסק דין "שניר" אשר הוענק בשנות השמונים: ע"פ 869/81 – מוחמד שניר נ' מדינת ישראל.

בפק דין זה נפסק כי על מנת להכשיר את ההקלטה או את ההסרטה כראיה בבית משפט - יש צורך להוכיח כי ההקלטה או ההסרטה בוצעה על ידי מוחה לעניין.

מאז פסק דין זה שניתן לפני כארבעים שנים, יצעו לאוויר מכשירים דיגיטליים כגון טלפון נייד. 

רבים מאתנו מבצעים באמצעות הטלפון הנייד הקלטת שיחות, אם באופן ייזום ואם באופן אוטומטי.

כמו כן רבים מאתנו מסריטים סרטונים על מנת לתעד מקרים אותם אנו מבקשים להגיש לבית המשפט כראיה.

ברור כי שימוש בטלפון הנייד או בכל כל מכשיר דיגיטאלי אחר, הנו מכשיר אשר אינו מצריך שימוש על ידי מומחה.

לעיתים הקלטת השיחות אף נעשית באופן אוטומטי ואין כל צורך בהעסקת מומחה לשם הקלטות אלו או לשם ביצוע סרטונים אלו.

לפיכך, עם התקדמות הטכנולוגיה שינה בית המשפט את גישתו וביטל את דירשתו לביצוע ההקלטות או הסרטונים על ידי מומחה.

במקרים רבים מתקבלות הקלטות או מתקבלים סרטונים - אף כאשר לא מוצג המכשיר הדיגטלי באמצעותו בוצעו ההקלטות או הסרטונים. לפיכך, בית המשפט שינה את גישתו והגדיר מחדש את קבילות הראיה במקרים אלו. 

לכן עם השנים בוצע מעבר מ"קבילות ראיה" ל"משקל ראיה". כלומר הראיה תתקבל אולם בית המשפט הוא זה שיקבע את משקלה על פי פרמטרים שונים.

בין הפרמטרים ששוקל בית המשפט ניתן למצוא: אמינות ההקלטה והעדר התערבות בהקלטה על ידי מי שהגיש אותה.

כמו כן שוקל בית המשפט באילו נסיבות נאמרו הדברים. האם הוגשה כל מסכת השיחות בין הצדדים או שהוגשה הקלטה "מבושלת" לצרכי הגשתה לבית המשפט. האם נאמרו הדברים בבירור, רלוונטיות הדברים שנאמרו וכו'.

בעניין זה ניתן למצוא מספר פסקי דין:

ת"צ 34162-08-17 לוי נ' עוף והודו ברקת חנות המפעל בע"מ:

במקרה זה בית המשפט קיבל את ההקלטות חרף העובדה שמכשיר הטלפון הסלולרי שבאמצעותו בוצעו הקלטות - הושבת ולא ניתן להציגו. 

כאמור, עם התפתחות הטכנולוגיה עובר בית המשפט מ"קבילות ראיה" ל"למשקל ראיה":

לדוגמא: בפסק דין דבורה ואח' נ' שחר ואח' 14684-02-10

השופט פרוסט-פרנקל אישר הגשת הקלטות בנסיבות המתוארות להלן כאשר ההקלטות הוגשו על "דיסק או קי":

שם נכתב:

"... המשיב מתנגד להמצאת קובץ השמע של התמלול בקובץ אודיו, שכן לשיטתו, המבקש אינו עומד בכל המבחנים אותם קבעה ההלכה לצורך צירוף תמליל קובץ אודיו כראיה מטעמו.

החלטה:

בקשת המבקש להורות למשיב לקבל "קובץ אודיו" במקום "קלטת" מתקבלת.

ראה ע"א 6205/98 מייקל סקוט נ' דניאל עופר פ"ד נה(5) 71 שם נקבע כי יש להקל בדרישה להצגת מקורו של מסמך - במקרה דנן מקורו של התמלול המונצח על קובץ אודיו שהופק ממחשבו של המבקש - לאור ההתפתחות הטכנולוגית בתחום .

התרשמתי כי במקרה דנן מדובר בתיעוד שיחה באמצעות מחשב ומכאן שהגשת המקור באמצעות "דיסק אונקי" מתחייבת מהנסיבות ונתמכת בפסיקת בימ"ש עליון.

"...מגמה זו של הקלה בדרישה להצגת מקורו של מסמך מתחייבת במציאות ימינו. בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עמו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות יכול שישמש מכשול בלתי ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית..."

משכך בית המשפט קיבל את ההקלטה.

פסק דין נוסף בעניין הגשת הקלטות בבית משפט:

ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר

"בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עמו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות יכול שישמש מכשול בלתי ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית". דברים אלה, שנכתבו כשש שנים לפני המצאת הטלפון החכם, נבעו מהבנה עמוקה כי "המשפט נועד לארגן ולהסדיר חיי הווה על פי ההשקפות הרווחות בחברה כפי שהן מעת לעת ... הטכנולוגיה החדישה הפולשת אל עולם האתמול מרעידה ותוסיף להרעיד את עולם המשפט. שיטות המשפט בכל העולם – בעולם כולו ובישראל אף היא – תחוייבנה לבחינת עיקרים ודוקטרינות לעומקם: לבור את הבר מן המוץ ומן התבן, לבער חמץ ולהתאים עצמן למציאות האלקטרונית החדשה" 

בפסק דין ת"א (תל אביב) 60129-12-12 - אלנבי 99 בע"מ נ' אסף נכתב:

"העולם הטכנולוגי מתקדם במהירות האור. האמצעים הטכניים העומדים לרשות האדם הסביר מתקדמים ביותר, כאשר התקדמותם עולה עשרות מונים על קצב הליכי החקיקה ואף הפסיקה בעולם המשפט השמרני", כתבה השופטת בהחלטתה. "עד שהנושא מגיע להכרעה משפטית מהודקת אמצעי ההקלטה הנדון, עשוי להתיישן לטובת גרסה חדשה ומעודכנת".

"כיום, נדירה ההקלטה באמצעות מכשיר הקלטה סלילי. לרוב, ההקלטות נעשות באמצעות מכשירים פשוטים הנגישים לכל אדם באשר הוא, כגון מכשיר טלפון סלולארי חכם. מכשיר כזה אינו ניתן להנגשה לבעל הדין בהיותו מכשירו האישי של המקליט. אף סרט הקלטה אינו בנמצא בהקלטה שכזו. קובץ שמע הוא אופן גילוי ועיון הולמים בהקלטה מסוג זה. הדרישה לקבלת סליל הקלטה והמכשיר שבאמצעותו בוצעה ההקלטה, היא אפוא דרישה ארכאית שאינה מתיישבת עם קצבו של הדור". 
 

הגשת ההעתק ולא המקור:

על פי ההלכה, ניתן להוכיח תוכנו של מסמך באמצעות העתקו – דהיינו ראיה משנית – וזאת בתנאי שבעל הדין יספק הסבר ראוי לאי הצגת המסמך המקורי (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר)

"בהיעדר חשש לאמינות העתקו של המקור, לא יהיה באי הצגת המסמך המקורי כדי להמעיט בתשתית הראיות של בעל הדין המציג את אותה ראיה.  ע"א 2449/08 טואשי נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, ע"פ 3974/92 אזולאי נגד מדינת ישראל, ע"א 9622/07 הולין נ' קופ"ח כללית".

קבילות תמלילי השיחות אל מול משקלן של התמלילים:

במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא רק ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה ואת היותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט. השאלה היא תמיד זו, האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" - ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561 (1980).